mysql_error
לאתר ישיבת הר עציון
הפוך לאתר הבית דף קשר - בטאון הישיבה נקודת חיבור - בית המדרש לצעירים קשת - קול שידורי תורה מכללת הרצוג להכשרת מורים תורה ברשת - אתרי אינטרנט תורניים עיון בדף היומי

   זריחה:    
   סוזק"ש:  
   מנחה:  
   שקיעה:

זמני השבת:
    הד"נ: 
    יציאה:


שעון קיץ


הזמנים באדיבות kaluach

דף יומי:
   להצגת הדף
   הדף היומיומי
   דפי עזר
   שיעור מוקלט
   קצרדף להאזנה
   קצרדף להאזנה

 

עיון באורח-חיים

סוף זמן תפילת שחרית

במשנה בתחילת הפרק הרביעי בברכות מובאת מחלוקת התנאים הבאה:

"תפילת השחר עד חצות. ר' יהודה אומר: עד ארבע שעות". הגמרא מסבירה מחלוקת זו כמחלוקת בהלכות קרבן תמיד של שחר - עד מתי ניתן להקריבו, כאשר סוף זמן תפילת שחרית נגזר מכך. הסבר זה תואם את הגישה שראינו בשבוע שעבר, הסוברת שהתפילות נלמדו מן התמידים.

הרי"ף (יח ע"א באלפס) חידש חידוש שנפסק להלכה, שגם רבי יהודה - הסובר שניתן להתפלל תפילת שחרית עד ארבע שעות - מודה שמי שלא התפלל עד ארבע שעות יכול להתפלל עד חצות, ואף ששכר תפילה בזמנה לא יהיה לו - שכר תפילה יהיה לו.

ויש להבין: מה פישרה של פשרה זו בדעת רבי יהודה? ה"בית יוסף" (או"ח פ"ט) מציע לכך שתי הבנות. הבנה אחת טוענת שאכן זמן התפילה נגמר בסוף ארבע שעות, אך עדיין ניתן להתפלל תפילת תשלומין. הבעיה בהסבר זה היא שרק אדם ששגג או נאנס ולא התפלל רשאי להתפלל תפילת תשלומין, שכן חכמים לא תיקנו תשלומין לאדם שהזיד ולא התפלל. ברמב"ם (הל' תפילה ג', א) מפורש שחידושו של הרי"ף תופס גם באדם שהזיד ולא התפלל.

לכן מציע ה"בית יוסף" הסבר נוסף, והוא שרבי יהודה אינו חולק לחלוטין על רבנן לגבי הזמן שבו ניתן להתפלל תפילת שחרית, אלא רק לגבי הזמן שבו התפילה נקראת 'תפילת שחרית בזמנה'. נמצא, שיש שתי משבצות זמן לתפילת שחרית: א. עד ארבע שעות - תפילת שחרית בזמנה; ב. עד חצות - תפילת שחרית שלא בזמנה.

להלכה נפסק כהסבר השני, ויש לכך שתי השלכות:

1. גם אדם שהזיד ולא התפלל - יכול להתפלל שחרית עד חצות.

2. לאחר חצות דינו של הרי"ף אינו תופס, ועל כן מי שהתפלל בין חצות לחצות וחצי (שאז כבר ניתן להתפלל תשלומי שחרית במסגרת תפילת מנחה) - אמר ברכות לבטלה.

ר' שמואל שמעוני